החלטה בתיק בש"א 10382/06

1.       בפני בקשת המבקשות, למחוק על הסף כתב תביעה מתוקן שהוגש מטעם המשיבים 1 ו- 2, וכן למחוק בקשה מתוקנת, שהוגשה מטעם המשיבים,  להכיר בכתב התביעה המתוקן,  כתובענה ייצוגית.

2.       תחילתם של דברים בכתב תביעה שהגישו המשיבים 1 ו- 2 (להלן - " התובעים"), וכותרתו "כתב תביעה ייצוגית" (להלן - " התביעה המקורית").

          התובעים הינם אנשים שומרי מצוות, ומקפידים באכילת מזון כשר בלבד. לטענתם, במועדים שונים בין חודש מאי 2004 ואוקטובר 2004, רכשו בחנויות שונות קופסאות שימורי פטריות "ויליגר", המיוצרות בסין. על קופסאות השימורים שרכשו התובעים נרשם כי המוצר כשר, באישור הרבנות הראשית לישראל ובהשגחת הבד"צ. כמו כן נרשם על פני קופסאות השימורים שנרכשו כי הן כשרות "למהדרין".

          התובעים טוענים, שעל סמך הרשום על הקופסאות שרכשו, סברו שמדובר במוצרים כשרים, אך לאחר שצרכו את המוצרים, התברר להם, כי הרבנות הראשית הסירה את הכשרות בשל קיום רימות ותולעים במוצר.

          התובעים הוסיפו וטענו בתביעתם, כי בעקבות הסרת הכשרות, הוסרו המוצרים בחודש אוקטובר 2004 ממדפי המכירה ברשתות השיווק, "ואולם, אין זה מן הנמנע, כי המוצר המשיך להיות משווק בחנויות מכולת, מינימרקטים ורשתות אחרות, גם לאחר התאריך הנ"ל".

3.       בתביעתם המקורית טענו איפוא התובעים, כי המבקשות והמשיבות 3 עד 5, אחראיות לנזקים שנגרמו להם בעקבות הטעייתם, הטעיה שמקורה בהפצת המוצר כשהוא נושא תווית כשרות מטעה.

          לטענת התובעים, הנזק שנגרם להם הוא נזק לא ממוני "המתבטא בתחושות של גועל נפש, סלידה, השפלה, ותחושת אשם פנימי הנובע מהפרת מצוות הדת (אף אם בשגגה)".

4.       לצד כתב התביעה המקורי הגישו התובעים בקשה להכיר בתביעתם כתביעה ייצוגית, המוגשת בשם "אנשים שומרי כשרות שרכשו את המוצר בתקופה שלאחר 15.4.2004 וצרכו אותו", ובתביעתם עותרים התובעים לפצותם, וכן לפצות כל אחד מחברי הקבוצה עליה הם נמנים, בסך 2,000 ש"ח.

5.       בעקבות חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - " חוק התובענות היצוגיות"), הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה וכן בקשה לתיקון בקשתם להכיר בתובענה כתביעה ייצוגית (בש"א 5444/06).

          התובעים לא פרטו בבקשתם מה הם התיקונים שברצונם להכניס בכתב התביעה ובבקשה להכירה כתביעה ייצוגית, והדבר הזמין התנגדות מצד הנתבעים, אשר חששו, כי בכוונת התובעים להביא בכתבי בית הדין טענות שונות אשר אינן נובעות מהצורך לתקן את כתב התביעה בעקבות חקיקת חוק התובענות הייצוגיות.

          בעקבות התנגדות הנתבעים לבקשת התובעים, הבהירו התובעים, כי אין בכוונתם אלא לתקן את כתב התביעה "תיקונים משפטיים שתכליתם להחליף את ההסתמכות על הוראות חוק שכבר אינן בתוקף, בהוראות חוק שנתקבלו בספר החוקים זה לא מכבר".

6.       לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשת התובעים, אך ציינתי, כי הרשות לתקן את כתבי הטענות "הינה אך ורק לשינויים שיש צורך להכניס בכתבי הטענות עקב כניסתו לתוקף של חוק התובענות הייצוגיות, והוספתי וקבעתי, כי "למען הסר ספק אין אין התובעים רשאים לתקן טענות עובדתיות כלשהן, ואם יוכנסו תיקונים עובדתיים, כי אז אלה לא יבואו בחשבון".

7.       עתה מונחת בפני בקשת הנתבעים, למחוק את כתבי הטענות המתוקנים על הסף, באשר, לטענת הנתבעים, התובעים ניצלו את הרשות שניתנה להם לתקן את כתבי הטענות אל מעבר לרשות שניתנה להם, והכניסו בהם תיקונים שונים, שאינם מתבקשים מהצורך להתאים את התובענה להוראות חוק התובענות הייצוגיות, וכן הכניסו בהם תיקונים עובדתיים בניגוד לרשות שניתנה להם.

          בבקשתם מציינים הנתבעים, כי התובעים תיקנו לא פחות מאשר 35 סעיפים בכתבי הטענות, תיקנו תיקונים עובדתיים למכביר וכן הוסיפו עילת תביעה חדשה. לטענת הנתבעים, כתבי התביעה המתוקנים פוגעים בזכויות הנתבעים, ומצביעים על כך, שהתובעים, המתיימרים להיות תובעים ייצוגיים, אינם נוהגים בתום לב ואינם מייצגים הולמים.

8.       לעומת טענו הנתבעים, עומדים התובעים על טענתם, כי התיקונים שהוכנסו על ידם בכתבי הטענות הם "תיקונים משפטיים", שתוקנו בעקבות חקיקת חוק התובענות הייצוגיות.

9.       עיון בבקשה המתוקנת שהוגשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, והשוואתה עם הבקשה המקורית שהוגשה, מלמד, כי התיקונים שהוכנסו בבקשה המתוקנת, חורגים במידה רבה מהרשות שניתנה למשיבים לתקן את בקשתם.

          עם כל הכבוד, אין אני מקבל טענת באי כוח התובעים, כי בבקשה המקורית נעשו תיקונים שהתבקשו כתוצאה מחקיקת חוק התובענות הייצוגיות. בבקשה המתוקנת, כך אני סבור, הוכנו תיקונים עובדתיים שונים, וכן הובאו התייחסויות שונות לטענות שנטענו על ידי המבקשים בתגובתם לבקשה המקורית לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. נראה, כי טיעונם של באי כוח התובעים, כי תיקנו רק תיקונים שהתבקשו כתוצאה מחקיקת חוק התובענות הייצוגיות הוא - במקרה הנוח ביותר מבחינת באי כוח התובעים - טיעון מיתמם.

          על כן, לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, ולאחר שהשוותי בין הבקשה המקורית לאישור התובענה כתובענה ייצוגית והבקשה המתוקנת, הנני מקבל את טענת המבקשים, כי התיקונים שהמשיבים הכניסו בבקשתם המתוקנת לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, חורגים ממסגרת ההיתר שניתן להם לתקן את בקשתם.

10.     בהקשר זה אוסיף, שכלל לא ברור מדוע בחרו באי כוח התובעים ללכת בדרך עקלקלה. הרי יכלו לבוא בדלת הראשית ולהציג את התיקונים שבכוונתם להכניס בכתבי בית הדין, ובקשתם הייתה נשקלת לגופה. מכל מקום, לא היה מקום לדעתי להציג את הצורך בתיקון כתבי בית הדין בצורך הנובע מחקיקת חוק התובענות הייצוגיות, ולהרחיב את מסגרת התיקון אל מעבר לכך.